ניתוח פלסטי שלא הצליח: כל מה שצריך לדעת על הגשת תביעת רשלנות רפואית

ניתוח פלסטי שלא הצליח עלול להותיר נזק גופני ונפשי משמעותי, המזכה את המטופל בפיצוי כספי אם הוכח כי המנתח סטה מרמת המיומנות הנדרשת. ניתוח פלסטי שלא הצליח עשוי להוות בסיס לתביעת רשלנות רפואית כאשר הוכח כי הרופא פעל בניגוד לסטנדרט רפואי מקובל או כשל בקבלת הסכמה מדעת מהמטופל.

עיקרי הדברים

• איסוף תיעוד רפואי מפורט הוא השלב הראשון בכל הליך משפטי נגד גוף רפואי.
• חוות דעת רפואית היא תנאי מחייב להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית בבתי המשפט.
• קיום הסכמה מדעת שנחתמה ללא הבנה מלאה של הסיכונים עלול להיחשב להפרת חובת הגילוי.
• הערכת נזקים כוללת נזקים ישירים, עוגמת נפש ואובדן כושר השתכרות.
• התיישנות תביעות נזיקין עומדת בדרך כלל על 7 שנים, אך רצוי לפעול מוקדם ככל האפשר.
• התמקדות בשיטות עבודה קפדניות וניתוח כשלים רפואיים מסייעת לבניית תיק משפטי חזק.

מהי רשלנות רפואית בניתוח פלסטי

בקצרה: רשלנות רפואית בהקשר זה היא סטייה מהסטנדרט הרפואי המצופה מהמנתח, אשר גרמה למטופל נזק גופני או נפשי בר-פיצוי, ואינה כוללת תוצאות אסתטיות שאינן תואמות את ציפיות המטופל בלבד.

לא כל כישלון של הליך כירורגי נחשב לרשלנות. מערכת המשפט מבחינה בין חוסר שביעות רצון מהתוצאה לבין נזק שנגרם בשל טעות רפואית. בניתוח פלסטי, הנחשב לעיתים קרובות להליך אלקטיבי (בחירה), רף הציפייה מהרופא להסביר את הסיכונים עולה. כאשר אדם בוחר לעבור רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים ומגלה כי סבל מנזק כתוצאה מהפרת חובת הזהירות, עומדת לו הזכות לבחון אפשרות לתביעה משפטית.

היעדר מיומנות סבירה של מנתח פלסטי היא הבסיס המרכזי לטענה לרשלנות.

מתי קמה עילה משפטית לתביעה

בקצרה: עילה לתביעה מתגבשת כאשר קיים קשר סיבתי ישיר בין פעולה רפואית רשלנית (או מחדל) לבין נזק גופני או נפשי שהמטופל סובל ממנו לאחר הניתוח.

מניסיוני בתיקים שאני מלווה, הלקוחות מגיעים לעיתים עם צלקות שלא היו אמורות להיווצר, אסימטריה קיצונית או זיהומים שנגרמו בשל סטריליות לקויה. אלו מקרים ברורים יותר מאשר תלונות על חוסר התאמה לאידיאל היופי שהמטופל דמיין.

הוכחת קשר סיבתי בין פעולת המנתח לנזק היא לב ליבו של ההליך המשפטי.

כיצד בוחנים את תקינות ההסכמה מדעת

בקצרה: הסכמה מדעת אינה רק חתימה על טופס, אלא תהליך שבו המטופל מקבל מידע מלא על סיכונים, סיבוכים ואלטרנטיבות לפני קבלת ההחלטה על הניתוח.

בפועל, רוב המרפאות מחתימות מטופלים על טפסים ארוכים ומורכבים. עם זאת, אם הרופא הסתיר סיכון משמעותי שהתממש בסופו של דבר, החתימה עשויה להיות חסרת תוקף משפטי. בתי המשפט בישראל, בהתאם לפסיקה ב-הרשות השופטת, בוחנים האם אדם סביר בנסיבות העניין היה מסכים לניתוח לו היה מודע לכל הסיכונים.

1. פירוט הסיכונים המקובלים.
2. הסבר על חלופות לא כירורגיות.
3. זמן מוקצה למטופל לשקול את החלטתו.
4. הבנה של מגבלות התוצאה הסופית.

חתימה על טופס הסכמה אינה פוטרת את המנתח מאחריות לנזקים שנגרמו עקב רשלנות מקצועית.

השלבים המעשיים בהגשת התביעה

בקצרה: תהליך הגשת התביעה כולל פנייה לייעוץ משפטי, איסוף התיעוד הרפואי המלא, פנייה למומחה רפואי לקבלת חוות דעת והגשת כתב תביעה מנומק לבית המשפט.

מהניסיון שלי, הצעד הראשון הוא איסוף כל התיעוד מהמרפאה והבית חולים. לעיתים נדרשת פנייה מפורטת בכתב לפני הגשת התביעה. חשוב להיעזר במי שמכיר את עולם הליטיגציה, כמו המשרד של עורך דין טל סיץ', כדי להבטיח שהתיק נבנה נכון מיומו הראשון.

"במקרים של ניתוחים פלסטיים, היכולת לתרגם נזק אסתטי למספרים ולצרכים רפואיים עתידיים היא המפתח לניהול נכון של התביעה."

חשיבות חוות הדעת המקצועית בניהול התיק

בקצרה: ללא חוות דעת של רופא מומחה התומכת בטענות המטופל, לא ניתן להוכיח בבית המשפט כי אכן התרחשה רשלנות רפואית לפי אמות המידה המקצועיות.

רופא מומחה הוא זה שקובע אם הטיפול שניתן היה תקין. הוא משווה את פעולות המנתח למה שהיה מבצע רופא סביר באותן נסיבות. המשרד שואף תמיד להישען על מומחים בעלי שיעור קומה המעניקים הערכה אובייקטיבית לנעשה בחדר הניתוח.

חוות דעת המומחה מהווה את עמוד השדרה של כל תביעה רפואית מוצלחת.

מהם הפיצויים האפשריים

בקצרה: הפיצויים נפסקים בהתאם לעקרון השבת המצב לקדמותו, וכוללים הוצאות על ניתוחי תיקון, אובדן השתכרות, כאב וסבל, והוצאות רפואיות נלוות לכל אורך הדרך.

ישנם מספר אפיקי פיצוי הנבחנים בתיקי רשלנות רפואית:

• פיצוי על כאב וסבל בגין הנזק והטראומה.
• כיסוי עלויות של ניתוחים מתקנים נוספים.
• פיצוי על הפסד ימי עבודה והכנסה עקב תקופת ההחלמה שהתארכה.
• פיצוי עבור צורך עתידי בטיפולים רפואיים או תרופתיים.

ההבדל בין אכזבה אסתטית לרשלנות

בקצרה: רשלנות מחייבת הוכחת כשל רפואי או נזק פיזי, בעוד שאכזבה מתוצאה שאינה תואמת את הטעם האישי אינה עילה לפיצוי משפטי במובן הנזיקי.

זה לא תמיד פשוט להסביר למטופל שהאכזבה שלו מהאף החדש או מהקמטים שלא נעלמו אינה מהווה עילה לתביעה. אם הניתוח בוצע במיומנות סבירה והסיכונים הוסברו מראש, התוצאה הסופית עשויה להיחשב ככזו שהמטופל נטל על עצמו כסיכון אישי.

אכזבה מהתוצאה אינה מהווה רשלנות אם הליך הניתוח בוצע לפי הסטנדרט המקצועי המקובל.

מה כדאי לעשות עכשיו

בקצרה: פנו לקבלת ייעוץ מעורך דין המנוסה בתביעות רשלנות רפואית כדי לבחון האם הנזק שנגרם לכם אכן מהווה עילה מוצדקת לתביעה על פי הדין הקיים.

אם אתם מרגישים שנפגעתם כתוצאה מניתוח, חשוב קודם כל לשמור על קור רוח ולתעד את כל מה שקרה. אספו את טפסי ההסכמה שחתמתם עליהם, את סיכומי הניתוח ואת הצילומים שנעשו לפני ואחרי. פנייה לייעוץ משפטי היא הצעד שמאפשר להבין אם יש היתכנות כלכלית ומשפטית להגשת תביעה. תהליך של לימוד נסיבות המקרה לעומק הוא מה שמאפשר לבנות אסטרטגיה ממוקדת במטרה לממש את הזכויות שלכם.

המידע במאמר זה הוא כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי, ומומלץ לפנות לעורך דין מנוסה בתחום.